אופנים שאסור להוסיף על הלוואה, והאופנים המותרים – הלכות ריבית

נדון בפרק זה באופנים שבהם אסור או מותר להוסיף על הלוואה.

הָאֳפָנִים הָאֲסוּרִים לְהוֹסִיף עַל הַלְוָאָה

רִבִּית בְּתוֹרַת מַתָּנָה

אָסוּר לַלּוֹוֶה לְהוֹסִיף לַמַּלְוֶה מֵעֵבֶר לַהַלְוָאָה גַּם אִם נוֹתֵן לוֹ בְּתוֹרַת מַתָּנָה (כְּשֶׁלֹּא רָגִיל לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת),

מִכֵּיוָן שֶׁסּוֹף סוֹף הוּא נוֹתֵן בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה,

וְכָל רִבִּית נִתֶּנֶת בְּהַסְכָּמָה גְּמוּרָה וּבְכָל זֹאת הַתּוֹרָה אָסְרָה אוֹתָהּ[1].

הוֹסָפָה בַּעֲבוּר אִי נְעִימוּת

אֵין הַלּוֹוֶה יָכוֹל לְהוֹסִיף עַל פִּרְעוֹן הַהַלְוָאָה מִכֵּיוָן שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ לְדַקְדֵּק עִם הַמַּלְוֶה עַל דְּבָרִים קְטַנִּים,

כְּגוֹן שֶׁלָּוָה תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה שְׁקָלִים וְרוֹצֶה לְהַחֲזִיר מֵאָה שְׁקָלִים.

וְהַסִּבָּה הִיא, מִכֵּיוָן שֶׁהַהַלְוָאָה הִיא הַגּוֹרֵם לַבּוּשָׁה,

שֶׁהֲרֵי אִלּוּ הָיָה קוֹנֶה מוּצָר בְּתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה שְׁקָלִים וּמְשַׁלֵּם מֵאָה שְׁקָלִים הָיָה מְחַכֶּה לְעֹדֶף,

וְאִם כֵּן כָּאן הוּא מוֹסִיף לוֹ בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה[2].

הוֹסָפָה בַּעֲבוּר מְנִיעַת רֶוַח

אָסוּר לַמַּלְוֶה לִתְבֹּעַ מֵהַלּוֹוֶה רֶוַח שֶׁיָּכֹל לְהַרְוִיחַ וְלֹא הִרְוִיחַ עֵקֶב כָּךְ שֶׁהַלּוֹוֶה לֹא שִׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ בַּזְּמַן[3].

הוֹסָפָה בַּעֲבוּר תַּשְׁלוּם רִבִּית

אָסוּר לַמַּלְוֶה לִתְבֹּעַ מֵהַלּוֹוֶה רִבִּיּוֹת שֶׁשִּׁלֵּם לְבַעֲלֵי חוֹבוֹ מִפְּנֵי שֶׁהַלּוֹוֶה לֹא הֶחֱזִיר אֶת חוֹבוֹ בַּזְּמַן[4].

אלו האופנים שאסור להוסיף על הלוואה. מכאן והלאה נדון באופנים המותרים.

הָאֳפָנִים הַמֻּתָּרִים לְהוֹסִיף עַל הַלְוָאָה

כִּסּוּי הוֹצָאוֹת הַלְוָאָה

מֻתָּר לַמַּלְוֶה לְבַקֵּשׁ מֵהַלּוֹוֶה שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ אֶת הוֹצָאוֹת הַהַלְוָאָה,

כְּגוֹן עֲמָלָה שֶׁהַבַּנְק גָּבָה מִמֶּנּוּ כְּדֵי לְהוֹצִיא כֶּסֶף מֵהַחֶשְׁבּוֹן,

אוֹ הוֹצָאוֹת עוֹרֵךְ דִּין כְּדֵי לִגְבּוֹת מֵהַלּוֹוֶה אֶת הַכֶּסֶף אִם לֹא שִׁלֵּם בַּזְּמַן[5].

הֶפְסֵדִים יְשִׁירִים כְּתוֹצָאָה מֵאִי תַּשְׁלוּם הַהַלְוָאָה

בְּמִדָּה שֶׁנִּגְרְמוּ לַמַּלְוֶה הֶפְסֵדִים יְשִׁירִים מִכָּךְ שֶׁהַלּוֹוֶה לֹא שִׁלֵּם בַּזְּמַן, מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְשַׁלֵּם אוֹתָם.

לְדֻגְמָא, לוֹוֶה שֶׁלֹּא שִׁלֵּם בַּזְּמַן וּמִפְּאַת זֹאת לֹא הָיָה לַמַּלְוֶה כֶּסֶף לְשַׁלֵּם חוֹבוֹת,

וְעֵקֶב כָּךְ אֲנָשִׁים מֵחֶבְרַת גְּבִיָּה הִזִּיקוּ חֲפָצִים בְּבֵיתוֹ, מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְשַׁלֵּם אֶת הַהֶפְסֵדִים.

הֶפְסֵדִים עֲקִיפִים כְּתוֹצָאָה מֵאִי תַּשְׁלוּם הַהַלְוָאָה

לְעֻמַּת זֹאת, הֶפְסֵדִים עֲקִיפִים, כְּגוֹן לָוָה כֶּסֶף וְלֹא שִׁלֵּם בַּזְּמַן

וּבְעִקְּבוֹת כָּךְ לֹא הָיָה לַמַּלְוֶה כֶּסֶף לְשַׁלֵּם חֶשְׁבּוֹן חַשְׁמַל וְנֻתַּק הַחַשְׁמַל בְּבֵיתוֹ,

וְנִדְרַשׁ לְשַׁלֵּם אַגְרָה לִפְתִיחַת הַחַשְׁמַל, אָסוּר לַלּוֹוֶה לְשַׁלֵּם אֶת הָאַגְרָה[6].

דְּרִישַׁת הֶפְסֵדִים יְשִׁירִים כְּשֶׁהַלּוֹוֶה מְשַׁלֵּם בַּזְּמַן

לוֹוֶה שֶׁמְּשַׁלֵּם בַּזְּמַן,

אָסוּר לַמַּלְוֶה לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הֶפְסֵדִים יְשִׁירִים שֶׁנִּגְרְמוּ לוֹ מֵחֲמַת הַהַלְוָאָה[7].

הוֹסָפָה בַּעֲבוּר טִרְחָה

מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְהוֹסִיף עַל הַהַלְוָאָה בַּעֲבוּר טִרְחַת הַמַּלְוֶה,

כְּגוֹן שֶׁלֹּא הָיָה לִרְאוּבֵן כֶּסֶף וְשָׁלַח אֶת שִׁמְעוֹן לַמַּכֹּלֶת לִקְנוֹת לוֹ מוּצָרִים,

וְרוֹצֶה לָתֵת לְשִׁמְעוֹן תּוֹסֶפֶת בַּעֲבוּר הַטִּרְחָה, רַשַּׁאי[8].

אַךְ לֹא יוֹסִיף לוֹ עֲבוּר מַה שֶּׁשִּׁמְעוֹן שִׁלֵּם עֲבוּרוֹ כְּשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כֶּסֶף.

פְּרִיעַת חוֹב לֹא בִּמְדֻיָּק

לָוָה דָּבָר קָטָן וּמַחֲזִיר דָּבָר קְצָת יוֹתֵר גָּדוֹל

מֻתָּר לִפְרֹעַ "בְּעֵרֶךְ".

לְדֻגְמָא, אִם לָקַח מְלָפְפוֹן קָטָן מֻתָּר לְהַחֲזִיר מְלָפְפוֹן יוֹתֵר גָּדוֹל,

כָּל עוֹד אֲנָשִׁים לֹא רוֹאִים שֹׁנִי בֵּין שְׁנֵי הַמּוּצָרִים[9].

חֲצִי כּוֹס סֻכָּר – קָטָן וְגָדוֹל

דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת: לָוָה חֲצִי כּוֹס סֻכָּר,

יָכוֹל לְהַחֲזִיר קְצָת יוֹתֵר מֵחֲצִי כּוֹס, כָּל עוֹד אֲנָשִׁים מַחְשִׁיבִים אֶת הַכַּמּוּת כַּ"חֲצִי כּוֹס".

אִסּוּר לְסַכֵּם מֵרֹאשׁ

אַךְ אָסוּר לְסַכֵּם עַל כָּךְ מֵרֹאשׁ,

"אֶתֵּן לְךָ מְלָפְפוֹן קָטָן וְתִפְרַע לִי מְלָפְפוֹן גָּדוֹל", אוֹ, "תִּפְרַע לִי חֲצִי כּוֹס גְּדוֹלָה יוֹתֵר"[10].

הוֹסָפָה בִּשְׁבִיל נוֹחוּת הַלּוֹוֶה

מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְהוֹסִיף לַמַּלְוֶה מֵעֵבֶר לַהַלְוָאָה

אִם הוּא עוֹשֶׂה זֹאת בִּשְׁבִיל הַנּוֹחוּת שֶׁל עַצְמוֹ[11].

לָוְתָה בֵּיצִים M וּמַחֲזִירָה L

לְדֻגְמָא: שְׁכֵנָה לָוְתָה אַרְבַּע בֵּיצִים בְּגֹדֶל M כְּדֵי לֶאֱפוֹת עוּגָה וְכָעֵת יֵשׁ בְּבֵיתָהּ רַק בֵּיצִים בְּגֹדֶל L,

הַלּוֹוָה יְכוֹלָה לְהַחֲזִיר מֵהַסּוּג שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּבֵיתָהּ וְאֵינָהּ צְרִיכָה לִקְנוֹת בִּמְיֻחָד תַּבְנִית M כְּדֵי לְהַחֲזִיר בְּדִיּוּק אֶת מַה שֶּׁלָּוְתָה.

הוֹסָפָה בִּשְׁבִיל לֹא לִטְרֹחַ לָלֶכֶת לַחֲנוּת אַחֶרֶת

לָוָה מוּצָר, וּכְשֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹת לַמַּלְוֶה בַּחֲזָרָה מוּצָר זֵהֶה, רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ רַק סוּג יוֹתֵר יָקָר.

הַלּוֹוֶה אֵינוֹ מְחֻיָּב לָלֶכֶת לַחֲנוּת אַחֶרֶת לִקְנוֹת אֶת הַמּוּצָר הַזּוֹל, אֶלָּא מֻתָּר לוֹ לִקְנוֹת וּלְהַחֲזִיר אֶת הַסּוּג הַיָּקָר יוֹתֵר.

הוֹסָפָה כְּדֵי לָצֵאת מֵהַסָּפֵק

לָוָה מֵחֲבֵרוֹ כֶּסֶף, אוֹ שֶׁקָּנָה בְּהַקָּפָה בַּחֲנוּת וּמִסְתַּפֵּק כַּמָּה חַיָּב,

מֻתָּר לַלּוֹוֶה לָתֵת יוֹתֵר כְּדֵי לָצֵאת מֵהַסָּפֵק[12].

הוֹסָפָה בְּגַנָּב מַזִּיק וְשׁוֹאֵל

אָדָם שֶׁגָּנַב, הִזִּיק אוֹ שָׁאַל,

מֻתָּר לוֹ לְהַחֲזִיר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁלָּקַח (כְּפִצּוּי אוֹ הַעֲרָכָה),

מִכֵּיוָן שֶׁרִבִּית הִנָּהּ בְּהַלְוָאָה, וְכָאן הַחוֹב אֵינוֹ מֵהַלְוָאָה כְּלָל[13].

אָמְנָם, לְאַחַר שֶׁהִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם וְלֹא שִׁלֵּם בַּזְּמַן,

וּמֵחֲמַת זֶה מוֹסִיף עַל הַחוֹב, בְּמִקְרֶה זֶה יֵשׁ אִסּוּר רִבִּית,

מִכֵּיוָן שֶׁהַתּוֹסֶפֶת עַל הַחוֹב מַגִּיעָה בַּעֲבוּר הַמְתָּנַת הַזְּמַן[14].

מַלְוֶה בַּעֲבוּר טוֹבוֹת שֶׁהַלּוֹוֶה עָשָׂה עִמּוֹ

רְאוּבֵן עָשָׂה לְשִׁמְעוֹן טוֹבוֹת רַבּוֹת וְכָעֵת הוּא צָרִיךְ הַלְוָאָה וְשִׁמְעוֹן נוֹתֵן לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה בִּגְלַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, מֻתָּר[15].

סִכּוּם:

אָסוּר לְהַחֲזִיר מֵעֵבֶר לַהַלְוָאָה, אֲפִלּוּ אִם עוֹשֶׂה זֹאת מֵהַסִּבּוֹת הַבָּאוֹת:

• נְתִינָה בְּתוֹרַת מַתָּנָה.
• הוֹסָפָה בַּעֲבוּר אִי נְעִימוּת.
• הוֹסָפָה בַּעֲבוּר מְנִיעַת רֶוַח וְהֶפְסֵד שֶׁאֵינוֹ יָשִׁיר.
• הֶחְזֵר עַל רִבִּית שֶׁהַמַּלְוֶה שִׁלֵּם.

 מֻתָּר לְהַחֲזִיר מֵעֵבֶר לַהַלְוָאָה כְּשֶׁמּוֹסִיף מֵהַסִּבּוֹת הַבָּאוֹת:

• נוֹחוּתוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה.
• לָצֵאת מֵהַסָּפֵק.
• פּוֹרֵעַ בְּעֵרֶךְ אֶת מַה שֶּׁלָּוָה.
• נֵזֶק יָשִׁיר שֶׁנִּגְרַם כְּתוֹצָאָה מֵאִי תַּשְׁלוּם הַהַלְוָאָה בִּזְמַנָּהּ.
• שְׂכַר טִרְחָה לַמַּלְוֶה.

תוכלו לקרוא עוד על הלכות ריבית באתר שלנו בקישור המצורף, לחץ כאן

אני מקשר גם לאתר ישיבה לשאלה דומה בנושא, לחץ כאן

לעריכת היתרי עסקה לעסקים ופרטיים כנסו לדף הבית, לחץ כאן

---

הערות על האופנים שבהם אסור להוסיף על הלוואה

[1] טוּר סִימָן קס סָעִיף ה וְכֵן נִפְסַק בשו"ע. וְעַיֵּן בַּדְּרִישָׁה שָׁם. וְאִם רוֹצֶה לְהוֹסִיף לוֹ בְּתוֹרַת מַתָּנָה וְרָגִיל לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת, עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּסִימָן ג'.

[2] אִם אֵין לַמַּלְוֶה עֹדֶף וְהַלּוֹוֶה לֹא רוֹצֶה לָלֶכֶת לִפְרֹט, כָּךְ שֶׁהַלּוֹוֶה נוֹתֵן לוֹ שֶׁקֶל נוֹסָף בַּעֲבוּר הַנּוֹחוּת שֶׁל עַצְמוֹ, נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לָתֵת לַמַּלְוֶה אֶת הַשֶּׁקֶל הַנּוֹסָף בְּמַתָּנָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֹּאמַר לוֹ "כְּשֶׁתִּתֵּן כֶּסֶף לִצְדָקָה, שֶׁקֶל יִהְיֶה לִזְכוּתִי".

[3] שׁוּ"ת הָרַשְׁבָּ"א ח"ג סִימָן רכז, וְעַיֵּן שו"ע חו"מ סִימָן פא וּבַסְּמַ"ע שָׁם, וע"ש בַּשַּׁ"ךְ, וְעַיֵּן רִבִּית הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה פ"ו ה"ז.

[4] רְמָ"א סִימָן קע סָעִיף ב וְעַיֵּן בַּטַּ"ז שָׁם. אִם הַמַּלְוֶה לָוָה כֶּסֶף מֵהַבַּנְק בְּהֶתֵּר עִסְקָה בַּעֲבוּר חֲבֵרוֹ וְלֹא עָשׂוּ הֶתֵּר עִסְקָה בֵּינֵיהֶם, יֵשׁ הַמְּקִלִּים שֶׁיָּכוֹל הַמַּלְוֶה לִגְבּוֹת אֶת הָרִבִּית, וצ"ע דִּבְרֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי נִרְאֶה מֵהַטַּ"ז שֶׁרַק כְּשֶׁהַכֶּסֶף בֶּאֱמֶת נִתָּן בְּעִסְקָה אֶפְשָׁר לְהָקֵל וְלֹא בְּכָל הַלְוָאָה שֶׁנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ, עַיֵּן רִבִּית הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה פ"ו ה"כ וּבַהֶעָרָה.

[5] רְמָ"א סִימָן קע סָעִיף ב.

[6] שָׁם, וְעַיֵּן טַ"ז ס"ק ב.

[7] שֶׁהֲרֵי מִצְוַת הַלְוָאַת כְּסָפִים וְאִסּוּר רִבִּית נֶאֶמְרוּ גַּם עַל דַּעַת זֶה שֶׁהַמַּלְוֶה הָיָה יָכוֹל לְהַרְוִיחַ מָמוֹן וְלִמְנֹעַ הֶפְסֵדִים עִם הַכֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּינְתַיִם.

הערות על האופנים בהם מותר להוסיף על הלוואה

[8] פָּשׁוּט, וְעַיֵּן גמ' עג ע"א שֶׁהַמַּלְוִים יַעַבְדוּ קְצָת בְּסוֹף הַגָּדִישׁ כְּדֵי לְקַבֵּל יוֹתֵר כֶּסֶף וְלֹא יִהְיֶה רִבִּית, ע"ש.

וְנִרְאֶה שֶׁדַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁהַטִּרְחָה מַצְדִּיקָה אֶת הַתּוֹסֶפֶת שֶׁהַלּוֹוֶה מוֹסִיף, אַךְ אִם הַמַּלְוֶה עָשָׂה לוֹ טוֹבָה קְטַנָּה שֶׁמְּקֻבָּל לֹא לְשַׁלֵּם עָלֶיהָ, הַלּוֹוֶה לֹא יוּכַל לְהוֹסִיף לוֹ "שְׂכַר טִרְחָה".

[9] מִשְׁנָה עה ע"ב "כָּל יְמֵי גָּרִיד אֶחָד הֵם", אֵין הֶבְדֵּל בֵּין יוֹם קְצָת יוֹתֵר אָרֹךְ לְיוֹם קְצָת פָּחוֹת אָרֹךְ, עַיֵּן בְּרַשִׁ"י.

[10] כִּי הוּא מַרְאֶה שֶׁזֶּה שְׁנֵי דְּבָרִים שׁוֹנִים, וּפָשׁוּט.

[11] עַיֵּן גמ' סה ע"א טְרָשָׁא דְּרַב חָמָא, וְכֵן נִפְסַק בשו"ע סִימָן קעג סָעִיף טו, וְעוֹד ע"ש בַּטַּ"ז ס"ק כד, וּבְסִימָן קעב סָעִיף ד וּבַטַּ"ז סק"י, ע"ש.

[12] רַאֲבַ"ד, מוּבָא בִּתְמִים דֵּעִים תְּשׁוּבָה ס.

[13] עַיֵּן רִבִּית הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה פ"א הט"ו.

[14] אֲפִלּוּ שֶׁהַחוֹב אֵינוֹ מֵהַלְוָאָה, עֶצֶם נְתִינַת כֶּסֶף בַּעֲבוּר הַמְתָּנַת הַזְּמַן שֶׁל חֲבֵרוֹ לַמָּעוֹת זוֹ רִבִּית. עַיֵּן שו"ע סִימָן קסח-קסט סָעִיף יג ובנו"כ שָׁם, וְרִבִּית הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה שָׁם.

[15] עַיֵּן שַׁ"ךְ סִימָן קס ס"ק י שֶׁנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו, שֶׁרַק כְּשֶׁהַלּוֹוֶה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת בִּשְׁבִיל הַהַלְוָאָה אָסוּר, וְעַיֵּן שָׁם ברעק"א. (וְגַם מַה שֶּׁכָּתַב בְּשֵׁם בַּעַל הַתְּרוּמוֹת לֶאֱסֹר אֲפִלּוּ בְּלֹא מִתְכַּוֵּן, נִרְאֶה שֶׁזֶּה דַּוְקָא בְּרִבִּית מְאֻחֶרֶת שֶׁכְּבָר הָיְתָה הַלְוָאָה, אַךְ אִם לֹא הָיְתָה הַלְוָאָה אֵין מָקוֹם לֶאֱסֹר). וְכֵן בְּרַדְבַּ"ז כָּתַב לְהַתִּיר בְּמִקְרֶה כָּזֶה, וְכֵן הוֹרוּ רַבּוֹתַי.