איסור ריבית בהשכרת חפצים – הדינים וההגדרות ההלכתיות בשפה פשוטה וברורה
במאמר זה נדון על איסור ריבית בהשכרת חפצים, מהם התנאים לאיסור ומה האופנים שמותר.
הַקְדָּמָה
הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשְׂכָּרַת כֶּסֶף לְהַשְׂכָּרַת חֵפֶץ
יֵשׁ לְהָבִין מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשְׂכָּרַת חֲפָצִים שֶׁמֻּתֶּרֶת, לְהַשְׂכָּרַת מָמוֹן שֶׁאֲסוּרָה מִשּׁוּם אִסּוּר רִבִּית.
הַגְּמָרָא מְבִיאָה שְׁנֵי הֶבְדֵּלִים בֵּין שְׂכִירוּת חֵפֶץ לִשְׂכִירוּת מָמוֹן:
- בִּשְׂכִירוּת חֵפֶץ, הַחֵפֶץ הַמֻּשְׂכָּר חוֹזֵר בְּעַצְמוֹ וְאֵין הַשּׂוֹכֵר מְקַבֵּל אַחֲרָיוּת עַל הַחֵפֶץ אִם יֵאָנֵס[1].
לְעֻמַּת זֹאת בִּשְׂכִירוּת מָמוֹן, הַלּוֹוֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֶּסֶף וּמַחֲזִיר כֶּסֶף אַחֵר.
דְּהַיְנוּ, הַלּוֹוֶה מְקַבֵּל אַחֲרָיוּת מְלֵאָה עַל הַכֶּסֶף שֶׁלָּוָה, כָּךְ שֶׁמַּה שֶּׁלָּוָה נֶחְשָׁב שֶׁלּוֹ, וְעָלָיו לְהַחֲזִיר כֶּסֶף אַחֵר.
- בִּשְׂכִירוּת חֵפֶץ, יֵשׁ לַחֵפֶץ בְּלַאי, וְלָכֵן נִתָּן לָקַחַת עָלָיו דְּמֵי שְׂכִירוּת. לְעֻמַּת זֹאת בִּשְׂכִירוּת מָמוֹן, אֵין לַכֶּסֶף בְּלַאי.
בִּגְלַל סִבּוֹת אֵלּוּ, אֵין אִסּוּר לִשְׂכֹּר חֵפֶץ וּלְשַׁלֵּם עָלָיו דְּמֵי שְׂכִירוּת[2].
כָּל אֶחָד מִטְּעָמִים אֵלּוּ, מַסְפִּיק בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּדֵי לִקְבֹּעַ שֶׁהָעִסְקָה הִיא שְׂכִירוּת וְלֹא הַלְוָאָה.
אֲבָל, כְּשֶׁאַף אֶחָד מֵהַטְּעָמִים אֵינוֹ קַיָּם, הֲרֵי זוֹ הַלְוָאָה וְלֹא שְׂכִירוּת, וּדְמֵי הַשְּׂכִירוּת הֵם רִבִּית.
וְלָכֵן, כְּשֶׁשּׂוֹכְרִים חֵפֶץ יֵשׁ לִבְדֹּק שֶׁמִּתְקַיֵּם לְפָחוֹת אֶחָד מֵהַתְּנָאִים הַנַּ"ל.
שׂוֹכֵר שֶׁלֹּא מְקַבֵּל אַחֲרָיוּת
שׂוֹכֵר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אַחֲרָיוּת אֳנָסִין, אֵין בַּשְּׂכִירוּת אִסּוּר רִבִּית,
שֶׁהֲרֵי אִי קַבָּלַת הָאַחֲרָיוּת מוֹכִיחָה שֶׁהָעִסְקָה הִיא שְׂכִירוּת וְלֹא הַלְוָאָה.
שׂוֹכֵר שֶׁמְּקַבֵּל אַחֲרָיוּת בְּחֵפֶץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּלַאי
שׂוֹכֵר הַמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אַחֲרָיוּת אֳנָסִין, כְּשֶׁשּׂוֹכֵר חֵפֶץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּלַאי וּמְאַבֵּד מִשָּׁוְיוֹ תּוֹךְ כְּדֵי הַשִּׁמּוּשׁ בּוֹ, אֵין בּוֹ אִסּוּר רִבִּית[3],
שֶׁהֲרֵי הַבְּלַאי מוֹכִיחַ שֶׁזּוֹ שְׂכִירוּת וְלֹא הַלְוָאָה, וּדְמֵי הַשְּׂכִירוּת הֵם תַּשְׁלוּם עֲבוּר הַבְּלַאי.
וְלָכֵן, מֻתָּר לְשׂוֹכֵר רֶכֶב לְקַבֵּל אַחֲרָיוּת מְלֵאָה עַל הָרֶכֶב, אֲפִלּוּ אִם יִנָּזֵק בְּאֹנֶס, אַךְ יְשַׁלֵּם לְפִי שֹׁוִי הַחֵפֶץ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁבָרוֹ וְלֹא לְפִי שֹׁוִי חֵפֶץ חָדָשׁ[4].
הַמְקַבֵּל אַחֲרָיוּת לְחֵפֶץ שֶׁאֵין לוֹ בְּלַאי
אָסוּר לְקַבֵּל אַחֲרָיוּת מְלֵאָה כְּשֶׁשּׂוֹכֵר חֲפָצִים שֶׁאֵין לָהֶם בְּלַאי,
שֶׁהֲרֵי הוּא גַּם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אַחֲרָיוּת מְלֵאָה שֶׁאִם יֵאָנְסוּ יָבִיא חֵפֶץ אַחֵר, וְגַם אֵין לָהֶם בְּלַאי,
וְאִם כֵּן זוֹ הַלְוָאָה, וּדְמֵי הַשְּׂכִירוּת הֵם רִבִּית[5].
וְלָכֵן, אָסוּר לִשְׂכֹּר כְּלֵי זָהָב אוֹ כֶּסֶף מְזֻמָּן, שֶׁהַשּׂוֹכֵר יָשִׂים אוֹתָם בְּבֵיתוֹ כְּדֵי לְהֵרָאוֹת עָשִׁיר,
כַּאֲשֶׁר הַשּׂוֹכֵר מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל הָאַחֲרָיוּת.
מצרף כאן קישור למאמרים נוספים בהלכות ריבית לחץ כאן.
מצרף קישור למאמר נוסף על ריבית בהשכרת חפצים של הרב אראל, לחץ כאן.
הערות לאיסור ריבית בהשכרת חפצים
[1] וְלָכֵן מֻתָּר לַמַּשְׂכִּיר לִדְרֹשׁ דְּמֵי שְׂכִירוּת, שֶׁהֲרֵי אַחֲרָיוּת הַחֵפֶץ עָלָיו.
[2] גמ' סט ע"ב, שו"ע סִימָן קעו סָעִיף א.
[3] גמ' שָׁם, שו"ע סִימָן קעו סָעִיף ג, עַיֵּן שו"ע, רְמָ"א ונו"כ.
[4] רְמָ"א יו"ד סִימָן קעו סָעִיף ד. וְהַטַּעַם בָּזֶה הוּא, שֶׁהֲרֵי הוּא מְקַבֵּל אַחֲרָיוּת מְלֵאָה, וְאִם כֵּן, הַסִּבָּה שֶׁהָעִסְקָה אֵינָהּ הַלְוָאָה וּדְמֵי הַשְּׂכִירוּת רִבִּית הֵם, מִכֵּיוָן שֶׁדְּמֵי הַשְּׂכִירוּת הֵם תַּשְׁלוּם עַל הַבְּלַאי שֶׁל הַחֵפֶץ. וְאִם עַל הַשּׂוֹכֵר מֻטָּל לְשַׁלֵּם דְּמֵי חֵפֶץ חָדָשׁ, נִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ בְּלַאי הַמַּשְׂכִּיר לֹא סוֹפֵג, וְהָעִסְקָה נֶהְפֶּכֶת לִהְיוֹת הַלְוָאָה וְלֹא שְׂכִירוּת, וְעַיֵּן גמ' סט ע"ב, ע ע"א, וע"ע שָׁם בשו"ע ובנו"כ.
[5] רְמָ"א סִימָן קעו סָעִיף א.