איסור ריבית בהשאלת חפצים – כיצד להשאיל חפצים לפי ההלכה

מַאֲמָר טו

במאמר זה נדון האם יש איסור ריבית בהשאלת חפצים, ומה הדרך הנכונה להשאיל חפצים לפי ההלכה.

כְּלָלֵי הַדִּינִים

הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁאִילָה לְהַלְוָאָה

יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין שְׁאִילָה לְהַלְוָאָה. בְּהַלְוָאָה, לוֹוִים חֵפֶץ אֶחָד וּמַחֲזִירִים חֵפֶץ אַחֵר.

בִּשְׁאִילָה, שׁוֹאֲלִים וּמַחֲזִירִים אֶת אוֹתוֹ הַחֵפֶץ.

לְדֻגְמָא, הַלּוֹוֶה כֶּסֶף, מַחֲזִיר בְּדֶרֶךְ כְּלָל כֶּסֶף אַחֵר.

לְעֻמַּת זֹאת, הַשּׁוֹאֵל רֶכֶב, חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת אוֹתוֹ רֶכֶב שֶׁשָּׁאַל.

נְתִינַת מַתָּנָה בַּעֲבוּר הַשְׁאָלָה

בְּאֹפֶן כְּלָלִי, בִּשְׁאִילָה אֵין אִסּוּר רִבִּית.

וְלָכֵן, הַשּׁוֹאֵל רֶכֶב מֵחֲבֵרוֹ, יָכוֹל לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הָרֶכֶב וְלָתֵת לוֹ מַתָּנָה בַּעֲבוּר טוּב לִבּוֹ.

שׁוֹאֵל שֶׁשָּׁבַר חֵלֶק וְרוֹצֶה לִקְנוֹת חָדָשׁ

וְכֵן אִם שָׁבַר חֵלֶק בָּרֶכֶב, מֻתָּר לַשּׁוֹאֵל לְהַחֲלִיף אֶת הַחֵלֶק הַשָּׁבוּר בְּחָדָשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁהַחֵלֶק הֶחָדָשׁ שָׁוֶה יוֹתֵר כֶּסֶף[1].

אֳפָנִים שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁאִילָה אִסּוּר רִבִּית

אָמְנָם, יֵשׁ מִקְרִים שֶׁבָּהֶם גַּם בְּהַשְׁאָלָה עֲלוּלִים לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר רִבִּית:

אִם סִכְּמוּ מֵרֹאשׁ, "תַּשְׁאִיל לִי הַיּוֹם חֵפֶץ לְיוֹם אֶחָד וּמָחָר אַשְׁאִיל לְךָ לְיוֹמַיִם", אָסוּר,

מִכֵּיוָן שֶׁקָּבְעוּ בַּעֲבוּר עֵרֶךְ הַזְּמַן נְתִינָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר[2].

מַשְׁאִיל שֶׁמְּבַקֵּשׁ תַּשְׁלוּם עֲבוּר הַהַשְׁאָלָה, זוֹ אֵינָהּ הַשְׁאָלָה אֶלָּא שְׂכִירוּת,

וְאִם הַמַּשְׁאִיל דּוֹרֵשׁ שֶׁהַשּׁוֹאֵל יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל הָאַחֲרָיוּת, מֻתָּר רַק בְּחֵפֶץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּחָת[3] כְּגוֹן רֶכֶב, וְלֹא בְּחֵפֶץ שֶׁאֵין בּוֹ פְּחָת, כְּגוֹן תַּכְשִׁיטֵי זָהָב[4].

למאמרים נוספים בהלכות ריבית לחץ כאן.

אני מפנה לשאלה מעניינת בנושא שנשאל הרב שלמה אישון, לחץ כאן.

בברכה

יהודה קופרמן – 0555568602

הערות על המאמר איסור ריבית בהשאלת חפצים

[1] מִכֵּיוָן שֶׁרִבִּית יֵשׁ רַק בְּהַלְוָאָה וְלֹא בִּשְׁאִילָה.

[2] וּכְשֶׁנְּעַיֵּן נִמְצָא, שֶׁהֵם הָפְכוּ אֶת הַ"שְּׁאִילָה" לִשְׂכִירוּת, מִכֵּיוָן שֶׁ"שְּׁאִילָה" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁהַנּוֹתֵן מְקַבֵּל בַּחֲזָרָה אֶת מַה שֶּׁנָּתַן.

אַךְ אִם הוּא מְבַקֵּשׁ יוֹתֵר, אָז בְּעֶצֶם הוּא מַשְׂכִּיר אֶת הַחֵפֶץ וְאוֹמֵר, בְּעַד נְתִינָה שֶׁל יוֹם אֶחָד תַּחֲזִיר לִי יוֹמַיִם.

וְכָתוּב בַּמִּשְׁנָה בְּדַף עה ע"א "לֹא יֹאמַר נַכֵּשׁ עִמִּי וְאֶעְדֹּר עִמְּךָ" מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ שֹׁוִי מוּעָט וּמְבַקֵּשׁ שֹׁוִי מְרֻבֶּה,

וְהוּא הַדִּין בְּנוֹתֵן לוֹ רֶכֶב לְיוֹם אֶחָד וּמְבַקֵּשׁ רֶכֶב לְיוֹמַיִם, יֵשׁ בָּזֶה אִסּוּר רִבִּית.

 [3]גמ' סט ע"ב, עַיֵּן שו"ע סִימָן קעו סָעִיף א.

בְּכָל מִקְרֶה אָסוּר לַמַּשְׂכִּיר לְבַקֵּשׁ שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ חֵפֶץ חָדָשׁ כְּשֶׁיִּשָּׁבֵר,

אֶלָּא רַק כְּשֹׁוִי הַחֵפֶץ בִּשְׁעַת הַשְּׁבִירָה, וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּפֶרֶק יג.

[4] רְמָ"א שָׁם.