איסור ריבית במכירה שהתבטלה – כללי הדינים הלכה למעשה בשפה קלה

מַאֲמָר יח

במאמר זה נדון על איסור ריבית במכירה שהתבטלה, מתי האיסור קיים ומתי לא.

כְּלָלֵי הַדִּינִים

מְכִירָה שֶׁהִתְבַּטְּלָה פֵּרוּשָׁהּ הַלְוָאָה

כָּל מְכִירָה שֶׁהִתְבַּטְּלָה מֵעִקָּרָהּ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מִקַּח טָעוּת, אוֹ שֶׁהָיָה תְּנַאי שֶׁאִם לֹא יִתְקַיֵּם הַמְּכִירָה תִּתְבַּטֵּל לְמַפְרֵעַ,

הֲרֵי הַכֶּסֶף שֶׁהַמּוֹכֵר קִבֵּל מֵהַקּוֹנֶה בַּתְּחִלָּה נֶהְפַּךְ לְהַלְוָאָה[1].

קוֹנֶה שֶׁדָּר בַּדִּירָה – בִּמְכִירַת דִּירָה עַל תְּנַאי

הַמּוֹכֵר דִּירָה וְכוֹתֵב בַּחוֹזֶה, שֶׁלְּאַחַר הַתַּשְׁלוּם הָרִאשׁוֹנִי הַדִּירָה נִקְנֵית לַקּוֹנֶה, וְאִם לֹא יְשַׁלֵּם עַד זְמַן מְסֻיָּם, הַמְּכִירָה תִּתְבַּטֵּל לְמַפְרֵעַ.

אִם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַקּוֹנֶה לֹא סִיֵּם לְשַׁלֵּם,

הִתְבָּרֵר שֶׁהַדִּירָה שַׁיֶּכֶת לַמּוֹכֵר לְמַפְרֵעַ וְהַמּוֹכֵר לָוָה אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל בֵּינְתַיִם מֵהַקּוֹנֶה.

וְלָכֵן, בְּמִקְרֶה שֶׁלְּאַחַר הַתַּשְׁלוּם הָרִאשׁוֹנִי הַקּוֹנֶה דָּר בַּדִּירָה וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְבַּטְּלָה הַמְּכִירָה,

עַל הַקּוֹנֶה לְשַׁלֵּם שְׂכִירוּת עַל הַתְּקוּפָה שֶׁדָּר בַּדִּירָה,

שֶׁהֲרֵי הִתְבָּרֵר שֶׁהַדִּירָה לֹא הָיְתָה שֶׁלּוֹ אֶלָּא שֶׁל הַמּוֹכֵר – הַלּוֹוֶה שֶׁלּוֹ, וְאָסוּר לוֹ כְּמַלְוֶה לָגוּר בַּדִּירָה בְּחִנָּם[2].

פִּצּוּי לְקוֹנֶה חֵפֶץ פָּגוּם בַּחֲנוּת

קָנָה בַּחֲנוּת חֵפֶץ וּמָצָא בּוֹ פְּגָם, הֲרֵי הַמְּכִירָה בְּטֵלָה לְמַפְרֵעַ וְעַל הַמּוֹכֵר לְהַחֲזִיר אֶת כַּסְפּוֹ,

אוֹ חֵפֶץ אַחֵר כְּדֻגְמַת מַה שֶּׁקָּנָה בַּתְּחִלָּה.

בֵּינְתַיִם, נִמְצָא שֶׁהַמּוֹכֵר לָוָה אֶת הַכֶּסֶף מֵהַקּוֹנֶה.

וְלָכֵן, אָסוּר לַמּוֹכֵר לָתֵת לַקּוֹנֶה חֵפֶץ יָקָר יוֹתֵר, כְּפִצּוּי עַל כָּךְ שֶׁהַקּוֹנֶה שִׁלֵּם לִפְנֵי זְמַן רַב וְלֹא נֶהֱנָה מֵהַחֵפֶץ[3].

אָמְנָם, מֻתָּר לַמּוֹכֵר לְפַצּוֹת אֶת הַקּוֹנֶה עַל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיְתָה לוֹ, שֶׁהָלַךְ וְחָזַר וְקִבֵּל חֵפֶץ לֹא שָׁמִישׁ.

כְּדֵי לָדַעַת אִם הַפִּצּוּי הוּא עַל זֶה שֶׁהַקּוֹנֶה שִׁלֵּם כֶּסֶף וְלֹא קִבֵּל חֵפֶץ בַּזְּמַן,

אוֹ שֶׁהַפִּצּוּי הוּא עַל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ, יֵשׁ לְהַבְחִין בַּנְּתוּנִים הַבָּאִים:

אִם הַפִּצּוּי נִתָּן גַּם לִמְשַׁלֵּם בְּשֶׁק דָּחוּי אוֹ בְּאַשְׁרַאי,

הֲרֵי זוֹ רְאָיָה שֶׁהַפִּצּוּי הוּא עַל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ וּמֻתָּר.

אֲבָל אִם הַפִּצּוּי הוּא רַק לִמְשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּן,

הֲרֵי זוֹ רְאָיָה שֶׁהַפִּצּוּי הוּא עַל הַמְתָּנַת הַזְּמַן, וְאָסוּר.

הֶתֵּר הַשִּׁמּוּשׁ בַּחֵפֶץ – בְּקוֹנֶה חֵפֶץ פָּגוּם בַּחֲנוּת

אֵין הַקּוֹנֶה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם שְׂכִירוּת עַל הַשִּׁמּוּשׁ בַּמּוּצָר הַפָּגוּם עַד לְקַבָּלַת הַמּוּצָר הֶחָדָשׁ,

אֲפִלּוּ שֶׁבְּעֶצֶם הוּא מַלְוֶה שֶׁל הַמּוֹכֵר – שֶׁהֲרֵי נָתַן לוֹ כֶּסֶף וְהַמְּכִירָה הִתְבַּטְּלָה.

הַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִכֵּיוָן שֶׁהַמּוֹכֵר נוֹתֵן לַקּוֹנֶה בְּרָצוֹן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֵפֶץ בְּחִנָּם, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל שְׁמוֹ הַטּוֹב.

וְהָרְאָיָה, שֶׁהַמּוֹכֵר לֹא מְבַקֵּשׁ דְּמֵי שִׁמּוּשׁ בַּחֵפֶץ גַּם מֵהַמְשַׁלֵּם בְּשֶׁק אוֹ בְּאַשְׁרַאי.

אָמְנָם, אָדָם שֶׁקָּנָה חֵפֶץ, לְדֻגְמָא רֶכֶב, מֵאָדָם פְּרָטִי, שֶׁאֵין לוֹ עִנְיָן לִשְׁמֹר עַל שְׁמוֹ הַטּוֹב,

וְנִמְצְאָה טָעוּת בַּמִּקָּח וּבֵינְתַיִם הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרֶכֶב בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ.

עַל הַקּוֹנֶה לְשַׁלֵּם לַמּוֹכֵר שְׂכִירוּת עַל שִׁמּוּשׁוֹ בַּחֵפֶץ בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ,

וְאִם לֹא יְשַׁלֵּם לַמּוֹכֵר אֶת הַשְּׂכִירוּת, יֵשׁ בָּזֶה אֲבַק רִבִּית[4].

וְאִם הַמּוֹכֵר יָדַע מֵהַטָּעוּת בַּמִּקָּח, כָּךְ שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הוּא גַּזְלָן עַל הַכֶּסֶף,

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּמִקְרֶה כָּזֶה אֵין אִסּוּר רִבִּית[5].

הֶתֵּר עִסְקָה

חֲנוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר עִסְקָה כַּהֲלָכָה,

מֻתָּר לָהּ בְּכָל הָאֳפָנִים לָתֵת תְּמוּרַת הַחֵפֶץ הַפָּגוּם חֵפֶץ אַחֵר שֶׁשָּׁוֶה יוֹתֵר,

גַּם אִם הַפִּצּוּי הוּא עַל כָּךְ שֶׁהַלּוֹקֵחַ שִׁלֵּם וְהִמְתִּין לַחֵפֶץ זְמַן רַב.

למאמרים נוספים בהלכות ריבית לחץ כאן.

מקשר גם למאמר של ויקיפדיה בנושא היתר עסקה, לחץ כאן.

בברכה

יהודה קופרמן – 0555568602

הערות על המאמר איסור ריבית במכירה שהתבטלה

[1] מִשְׁנָה סו ע"ב, שו"ע סִימָן קעד סָעִיף א.

[2] שָׁם.

[3] בְּכָל הָעִנְיָן עַיֵּן סֵפֶר רִבִּית הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה פי"ב.

[4] עַיֵּן שו"ע חו"מ סִימָן רלב סָעִיף טו, וְעַיֵּן בַּלְּבוּשׁ שָׁם שֶׁכָּתַב שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם, אַחֶרֶת יִכָּשֵׁל בַּאֲבַק רִבִּית, וְהַסְּמַ"ע שָׁם כָּתַב, דְּלֹא רַק מִדִּין רִבִּית נָגְעוּ בָּהּ, ע"ש, אֲבָל פָּשׁוּט שֶׁהוּא אֲבַק רִבִּית.

ויל"ע, שֶׁאִם בְּמִקְרֶה שֶׁהַקּוֹנֶה רַק נָתַן שֶׁק, וַעֲדַיִן לֹא שִׁלֵּם בְּפֹעַל, גַּם לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כֶּסֶף, אִם כֵּן יֵשׁ לָנוּ רְאָיָה, שֶׁלֹּא נִמְנַע מִלְּבַקֵּשׁ תַּשְׁלוּם עֲבוּר הַמְתָּנַת הַמָּעוֹת אֶלָּא בְּכָל מִקְרֶה לֹא נָעִים לוֹ לְבַקֵּשׁ תַּשְׁלוּם מֵהַקּוֹנֶה שֶׁהָיְתָה טָעוּת בַּמִּקָּח, וְאִם כֵּן מֻתָּר.

[5] נַחַל יִצְחָק סִימָן פא סָעִיף לב, כת"ס יו"ד סִימָן פה, וְעַיֵּן רִבִּית הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה פי"ב ה"ח. ומו"ר הג"ר עַמְרָם פְרִיד שְׁלִיטָ"א מַחְמִיר גַּם בָּזֶה, שֶׁאִם לֹא יְשַׁלֵּם יֵשׁ בָּזֶה אֲבַק רִבִּית, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה מֵהַסְּמַ"ע בחו"מ שָׁם.