ריבית דברים – אלו דיבורים מותר ללווה לומר למלווה ואלו אסורים

מאמר ה

במאמר זה נדבר על ריבית דברים, אלו דיבורים מותר ללווה לומר למלווה ואילו דיבורים אסורים.

איסור ריבית דברים וטעמו

הַמָּקוֹר לָאִסּוּר

כָּתוּב בַּתּוֹרָה "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ", וְלָמְדוּ חֲזַ"ל בְּרִבּוּי זֶה, לְרַבּוֹת רִבִּית דְּבָרִים.

דְּהַיְנוּ, אָסוּר לַלּוֹוֶה לָתֵת לַמַּלְוֶה רִבִּית אֲפִלּוּ בְּדִבּוּר.

וּמִכָּאן נִלְמַד שֶׁאָסוּר לַלּוֹוֶה לְהוֹדוֹת לַמַּלְוֶה עַל הַהַלְוָאָה, לְבָרְכוֹ, לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו בְּפָנָיו, לְהַחֲנִיף אֵלָיו וְאַף לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם[1].

הַטַּעַם לָאִסּוּר

טַעַם אִסּוּר רִבִּית דְּבָרִים הוּא, מִפְּנֵי שֶׁאִם הָיָה מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְהַחֲנִיף לַמַּלְוֶה וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּלְוֶה לוֹ,

הַדָּבָר הָיָה נֶהְפָּךְ לְנֹהַג בְּהַלְוָאָה וּבַסּוֹף הָיָה נִגְרָר גַּם לְרִבִּית מָמוֹן חֲמוּרָה[2].

דיבורים שאין בהם חשש ריבית דברים

שִׁגְרַת לָשׁוֹן

מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְהוֹדוֹת לַמַּלְוֶה בִּדְבָרִים שֶׁהֵם "שִׁגְרַת לְשׁוֹנוֹ".

תּוֹדָה וּבֹקֶר טוֹב

לְדֻגְמָא, לוֹוֶה שֶׁרָגִיל לוֹמַר לְכָל אָדָם "תּוֹדָה", "בֹּקֶר טוֹב", וּכְשֶׁמְּבַקֵּשׁ הַלְוָאָה גַּם אִם הַמַּלְוֶה הָיָה אוֹמֵר "מִצְטַעֵר, אֵין לִי כֶּסֶף לְהַלְווֹת לְךָ", הָיָה אוֹמֵר לוֹ "תּוֹדָה" וּ"בֹקֶר טוֹב",

אָז גַּם כְּשֶׁמַּלְוֶה לוֹ בְּפֹעַל מֻתָּר לַלּוֹוֶה לוֹמַר לַמַּלְוֶה כָּךְ[3].

הַקְדָּמַת שָׁלוֹם

אָסוּר לַלּוֹוֶה לְהַקְדִּים לַמַּלְוֶה שָׁלוֹם כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ בָּרְחוֹב[4],

אֲבָל אִם הוּא רָגִיל לְהַקְדִּים שָׁלוֹם לְכָל אָדָם, מֻתָּר.

פְּקִיד בַּנְק שֶׁמְּקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת

אָדָם שֶׁמִּתֹּקֶף תַּפְקִידוֹ מְקַבֵּל אֶת כֻּלָּם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כְּגוֹן פְּקִיד בַּנְק,

מֻתָּר לוֹ לְקַבֵּל גַּם אֶת הַמַּלְוֶה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת,

שֶׁהֲרֵי לֹא מִתְיַחֵס אֵלָיו יָפֶה בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה אֶלָּא מִתֹּקֶף תַּפְקִידוֹ.

הוֹדָאָה עֲבוּר טִרְחָה

בְּמִדָּה שֶׁהַהַלְוָאָה כְּרוּכָה בְּטִרְחָה, מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְהוֹדוֹת לַמַּלְוֶה עַל כָּךְ.

עַל הַלּוֹוֶה לְפָרֵשׁ שֶׁמּוֹדֶה לוֹ בַּעֲבוּר הַטִּרְחָה.

וְלָכֵן, אִם הַמַּלְוֶה טָרַח לַעֲמֹד בַּתּוֹר בַּבַּנְק וּלְהָבִיא לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה, מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְהוֹדוֹת לוֹ עַל כָּךְ.

וְכֵן, שָׁלַח אֶת חֲבֵרוֹ לִקְנוֹת בִּשְׁבִילוֹ דְּבָרִים, מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְהוֹדוֹת לַמַּלְוֶה עַל הַטִּרְחָה שֶׁטָּרַח,

אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹדוֹת לוֹ עַל זֶה שֶׁשִּׁלֵּם בִּשְׁבִילוֹ – כִּי זוֹ הוֹדָאָה עַל הַהַלְוָאָה.

חֲשִׁיבוּת הַהַלְוָאָה וְלֹא שֶׁבַח הַמַּלְוֶה

הָאִסּוּר בְּרִבִּית דְּבָרִים הוּא כְּשֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת הַמַּלְוֶה,

כְּגוֹן "אַתָּה אָדָם טוֹב שֶׁכָּךְ אַתָּה מַלְוֶה בְּצוּרָה נוֹחָה" וְכַדּוֹמֶה,

אֲבָל אִם מְדַבֵּר בַּחֲשִׁיבוּת הַהַלְוָאָה בִּלְבַד, מֻתָּר.

וְלָכֵן, מֻתָּר לוֹמַר לַמַּלְוֶה "אִם תַּלְוֶה לִי אוּכַל לְהַצִּיל אֶת הָעֵסֶק שֶׁלִּי שֶׁלֹּא יִקְרֹס",

"כָּךְ אַצְלִיחַ לְחַתֵּן אֶת יְלָדַי בְּכָבוֹד", "הַהַלְוָאָה הַזֹּאת תִּתֵּן לִי שֶׁקֶט נַפְשִׁי" וְכַדּוֹמֶה[5].

רִבִּית דְּבָרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַהַלְוָאָה

הָאִסּוּר שֶׁל רִבִּית דְּבָרִים הוּא מִשְּׁעַת הַהַלְוָאָה עַד לְפִרְעוֹן הַהַלְוָאָה, כּוֹלֵל שְׁעַת הַפֵּרָעוֹן.

אֲבָל לִפְנֵי הַהַלְוָאָה וְאַחֲרֶיהָ אֵין אִסּוּר רִבִּית דְּבָרִים[6].

מֻתָּר לַלּוֹוֶה לוֹמַר לַמַּלְוֶה זְמַן מָה לִפְנֵי שֶׁרוֹצֶה לִלְווֹת מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא מְאֹד מַעֲרִיךְ אוֹתוֹ וְכַדּוֹמֶה,

וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יְפָרֵשׁ שֶׁמְּשַׁבְּחוֹ בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה[7].

וְכֵן לְאַחַר הַפֵּרָעוֹן, מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמַּלְוֶה וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יְפָרֵשׁ שֶׁמְּשַׁבְּחוֹ בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה,

וְיַקְפִּיד לֹא לְשַׁבְּחוֹ בִּשְׁעַת הַפֵּרָעוֹן[8].

רִבִּית דְּבָרִים שֶׁלֹּא בְּפָנָיו

כָּל הָאִסּוּר שֶׁל רִבִּית דְּבָרִים הוּא בִּפְנֵי הַמַּלְוֶה,

אַךְ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַמַּלְוֶה אֵין אִסּוּר שֶׁל רִבִּית דְּבָרִים[9].

לְהִתְפַּלֵּל עַל הַמַּלְוֶה

וְלָכֵן, מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְהִתְפַּלֵּל עַל הַמַּלְוֶה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אַךְ בְּפָנָיו אָסוּר.

רגיל – דיבורים בין חברים – ריבית דברים

הֶתֵּר שֶׁל רָגִיל בְּרִבִּית דְּבָרִים

לוֹוֶה שֶׁרָגִיל לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמַּלְוֶה בִּדְבָרִים,

מֻתָּר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בְּכָךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עַד עַכְשָׁיו, כָּל עוֹד לֹא מְשַׁבְּחוֹ מֵעֵבֶר לְמַה שֶּׁהָיָה רָגִיל[10].

הַהֶתֵּר לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמַּלְוֶה בְּ"רָגִיל" הוּא בְּצֵרוּף שְׁנֵי תְּנָאִים:

א. מְכַוֵּן – שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לְשַׁבְּחוֹ בִּגְלַל הַהַלְוָאָה[11].

ב. בְּצִוּוּי הַמַּלְוֶה – שֶׁהַמַּלְוֶה לֹא יְצַוֶּה אֶת הַלּוֹוֶה לְשַׁבְּחוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁאִם יַעֲשֶׂה כֵּן, מוּכָח שֶׁמְּשַׁבְּחוֹ בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה[12].

דוגמאות מעשיות לרגיל  בריבית דברים

תַּלְמִיד הַמַּקְדִּים שָׁלוֹם לְרַבּוֹ

מֻתָּר לְתַלְמִיד לְהַקְדִּים לְרַבּוֹ שָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם הָרַב הִלְוָה לוֹ כֶּסֶף,

מִכֵּיוָן שֶׁרָגִיל בְּכָךְ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לְכַבְּדוֹ בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה.

פִרְגּוּן בֵּין חֲבֵרִים

הָרָגִיל לְפַרְגֵּן לַחֲבֵרוֹ, מֻתָּר לוֹ לְהַחְמִיא לוֹ גַּם לְאַחַר שֶׁחֲבֵרוֹ הִלְוָה לוֹ כֶּסֶף,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לְפַרְגֵּן לוֹ בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה.

דּוֹרֵשׁ מֵהַלּוֹוֶה לְשַׁבְּחוֹ כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה

אָסוּר לַמַּלְוֶה לוֹמַר לַלּוֹוֶה "דַּבֵּר עָלַי דִּבְרֵי שֶׁבַח בִּפְנֵי פְּלוֹנִי כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל אוֹתִי לַעֲבוֹדָה",

מִכֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּצִוּוּי הַמַּלְוֶה[13].

שֶׁבַח שֶׁלֹּא מֵהַלּוֹוֶה

הָאִסּוּר בְּרִבִּית דְּבָרִים הוּא עַל הַלּוֹוֶה,

אֲבָל מֻתָּר לְאָדָם אַחֵר לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמַּלְוֶה, אֲפִלּוּ אִם הַלּוֹוֶה שָׁלַח אוֹתוֹ לְשֵׁם כָּךְ[14].

הֶתֵּר עִסְקָה

עָשׂוּ הַמַּלְוֶה וְהַלּוֹוֶה הֶתֵּר עִסְקָה כְּהִלְכָתוֹ,

מֻתָּר לַלּוֹוֶה לוֹמַר לַמַּלְוֶה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם רִבִּית דְּבָרִים, וְיִתְבָּאֵר לְהַלָּן בְּפֶרֶק ה.

שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה

אֵין אִסּוּר שֶׁל רִבִּית דְּבָרִים בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה.

כְּגוֹן, אִם הַמַּלְוֶה שָׁפַךְ עַל הַלּוֹוֶה קָפֶה וְהַלּוֹוֶה נִמְנַע מִלְּהָעִיר לוֹ לַמְרוֹת שֶׁהָיָה מְעֻנְיָן בְּכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁהִלְוָה לוֹ כֶּסֶף, אֵין בָּזֶה אִסּוּר[15].

שֶׁלֹּא יִלְחָצֶנּוּ

מֻתָּר לַלּוֹוֶה לְהַחֲנִיף לַמַּלְוֶה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִלְחַץ אוֹתוֹ,

דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא מַחֲנִיף בַּעֲבוּר עֶצֶם הַהַלְוָאָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יָצִיק לוֹ וְיִרְדֹּף אוֹתוֹ[16].

תיקון ריבית דברים

הַקְדָּמָה וְהֶסְבֵּר

מַלְוֶה שֶׁקִּבֵּל רִבִּית דְּבָרִים, יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת הָאִסּוּר.

כֵּיצַד, אִם הַלּוֹוֶה שִׁבַּח אוֹתוֹ, יְשַׁבְּחוֹ הַמַּלְוֶה בַּחֲזָרָה קְצָת יוֹתֵר וְנִמְצָא שֶׁשִּׁלֵּם עַל הַשְּׁבָחִים עַל יְדֵי שְׁבָחִים וְלֹא עַל יְדֵי הַהַלְוָאָה (עַיֵּן הֶעָרָה)[17].

לְדֻגְמָא, הִקְדִּים לוֹ הַלּוֹוֶה שָׁלוֹם, יָשִׁיב לוֹ "שָׁלוֹם, בֹּקֶר טוֹב".

תִּקּוּן רִבִּית דְּבָרִים בִּשְׁעַת הַהַלְוָאָה

רְאוּבֵן מַלְוֶה לְשִׁמְעוֹן כֶּסֶף, וּבִשְׁעַת הַהַלְוָאָה הֵחֵל שִׁמְעוֹן לְשַׁבְּחוֹ בִּדְבָרִים,

לִרְאוּבֵן יֵשׁ כַּמָּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת כְּדֵי שֶׁהַהַלְוָאָה לֹא תִּהְיֶה בְּאִסּוּר רִבִּית דְּבָרִים.

א. לְשַׁבְּחוֹ יוֹתֵר – יָשִׁיב לוֹ דִּבְרֵי שֶׁבַח בַּחֲזָרָה, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהַלּוֹוֶה שִׁבְּחוֹ.

ב. יִדְחֶה אֶת הַהַלְוָאָה – יֹאמַר לוֹ שֶׁכָּעֵת אֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת אֶת הַהַלְוָאָה בִּגְלַל אִסּוּר רִבִּית דְּבָרִים וּלְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת יַלְוֶה לוֹ מֵחָדָשׁ[18].

ג. הֶתֵּר עִסְקָה – יַעֲרֹךְ עִם הַלּוֹוֶה הֶתֵּר עִסְקָה לְהַלְוָאָה זוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁהָ"רִבִּית דְּבָרִים" נִכְלֶלֶת בְּהֶתֵּר הָעִסְקָה כַּנַּ"ל.

לחומר נוסף ומעניין בנושא הזה, אני מפנה לשיעור של הגר"א וייס שליט"א, לחץ כאן.

למאמרים נוספים בהלכות ריבית לחץ כאן.

---

הערות על דיני ריבית דברים – אילו דיבורים מותר לומר למלווה ואילו אסורים

[1] שו"ע סִימָן קס סָעִיף יא. הַפּוֹסְקִים נֶחְלְקוּ אִם הָאִסּוּר הוּא מִדְּאוֹרַיְתָא אוֹ מִדְּרַבָּנָן (וְהַפָּסוּק הוּא אַסְמַכְתָּא), עַיֵּן בְּסֵפֶר חוּט שָׁנִי שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה.

[2] טוּר סִימָן קס.

[3] מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נוֹתֵן לוֹ בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה, אֶלָּא כָּךְ שִׁגְרַת לְשׁוֹנוֹ, מו"ר הגר"פ וִינְד שְׁלִיטָ"א, וְעַיֵּן פִּסְקֵי הגרי"ש הִלְכוֹת רִבִּית סָעִיף לב. וּבְשֵׁם הגרנ"ק שְׁלִיטָ"א שָׁמַעְתִּי לֶאֱסֹר בְּכָל מִקְרֶה מִכֵּיוָן שֶׁסּוֹף סוֹף אוֹמֵר תּוֹדָה עַל הַהַלְוָאָה, וְכֵן מוֹרֶה הגר"ש רוֹזֶנְבֶּרְג שְׁלִיטָ"א.

[4] שו"ע סִימָן קס סָעִיף יא.

 [5]עַיֵּן שו"ע הָרַב הִלְכוֹת רִבִּית סָעִיף ט "וְאִם צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּלְוֵהוּ אוֹ שֶׁיַּרְחִיב לוֹ זְמַן יְבַקֵּשׁ בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים בִּלְבַד וְלֹא בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וְקִלּוּס אוֹ חֲנִיפוּת דְּבָרִים אֲחֵרִים". וְדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים, הַכַּוָּנָה לְדַבֵּר בַּחֲשִׁיבוּת הַהַלְוָאָה וּלְהַסְבִּיר לַמַּלְוֶה לָמָּה הַהַלְוָאָה תַּעֲזֹר לוֹ, מו"ר הגר"פ וִינְד שְׁלִיטָ"א.

[6] בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן קס, בְּשׁוֹנֶה מֵרִבִּית מָמוֹן שֶׁאֲסוּרָה גַּם לִפְנֵי הַהַלְוָאָה וְאַחֲרֶיהָ.

[7] עַיֵּן רִבִּית הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה פ"ד ה"ח וּבְהֶעָרָה יא שָׁם.

[8] בִּרְכֵּי יוֹסֵף עַל השו"ע סִימָן קס סָעִיף יא. שְׁעַת הַפֵּרָעוֹן הִיא בְּמַעֲמַד הַפֵּרָעוֹן בִּלְבַד. אַךְ לְאַחַר שֶׁיָּצָא הַלּוֹוֶה מֵהַמַּלְוֶה גַּם אִם חָזַר שׁוּב אֵין זוֹ "שְׁעַת פֵּרָעוֹן".

[9] מְפֹרָשׁ בשו"ע הָרַב שָׁם.

הערות על רגיל – ריבית דברים

[10] מְדֻיָּק בשו"ע סִימָן קס סָעִיף יא.

[11] שֶׁהֲרֵי כָּל הַהֶתֵּר שֶׁל "רָגִיל" הוּא, שֶׁהַנְּתִינָה הִיא לֹא בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה, אַךְ אִם הִיא בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה, אָסוּר.

[12] וּכְמוֹ הַתְּנָאִים הָרְגִילִים בְּ"רָגִיל". וּלְגַבֵּי הָאִסּוּר שֶׁל "פַּרְהֶסְיָא" הַנֶּאֱמָר בְּ"רָגִיל" לֹא מָצָאנוּ שֶׁהֶחְמִירוּ בָּזֶה בְּרִבִּית דְּבָרִים. וְכֵן הַחֻמְרָא שֶׁל שו"ע הָרַב בִּ"שְׁעַת פֵּרָעוֹן" לֹא מָצָאנוּ שֶׁמַּחְמִירִים בָּזֶה בְּרִבִּית דְּבָרִים.

[13] עַל פִּי השו"ע בְּסִימָן קס סָעִיף ז.

[14] שו"ע סִימָן קס סָעִיף יג, ע"ש בנו"כ וּבַשַּׁ"ךְ הִכְרִיעַ לְקֻלָּא, וּבְרִבִּית דְּבָרִים פָּשׁוּט שֶׁיֵּשׁ לְהָקֵל, מו"ר הגר"פ וִינְד שְׁלִיטָ"א.

[15] מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לְךָ בְּרִבִּית דְּבָרִים אֶלָּא חִדּוּשׁוֹ וְהָאִסּוּר נֶאֱמַר לְגַבֵּי פְּעֻלַּת דִּבּוּר וְלֹא עַל אִי עֲשִׂיָּה, עַיֵּן נְתִיבוֹת שָׁלוֹם סִימָן קס.

[16] כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַחֲנִיף לְבַעַל חוֹבוֹ שֶׁלֹּא יִלְחָצֶנּוּ. (אוֹצַר מִדְרָשִׁים אַיְזְנְשְׁטֵיין יְלַמְּדֵנוּ עַמּוּד 224), וְהַהֶסְבֵּר כַּנַּ"ל, מו"ר הגר"פ וִינְד שְׁלִיטָ"א, וּפָשׁוּט.

[17] כְּמוֹ בְּכָל רִבִּית שֶׁיָּכוֹל לְשַׁלֵּם כֶּסֶף בְּשֹׁוִי הָרִבִּית כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הָרִבִּית. וְתָמִיד צָרִיךְ לְשַׁבְּחוֹ קְצָת יוֹתֵר, מִכֵּיוָן שֶׁהַמַּקְדִּים לְשַׁבֵּחַ יֵשׁ לוֹ יִתְרוֹן בְּהַקְדָּמָתוֹ.

[18] כָּךְ הַנְּתִינָה כְּבָר אֵינָהּ בִּשְׁעַת הַהַלְוָאָה, מו"ר הגר"פ וִינְד שְׁלִיטָ"א.