איסור ריבית בין חברים – דיני רגיל – הלכות ריבית

בפרק זה נדון באיסור ריבית בין חברים, בלשון הגמ' זהו "רגיל", נרחיב ונבאר דינים אלו.

מהו ההיתר של רגיל – ריבית בין חברים

הֶסְבֵּר כְּלָלִי

לַמְרוֹת שֶׁאָסוּר לַלּוֹוֶה לְהוֹסִיף לַמַּלְוֶה מֵעֵבֶר לְפִרְעוֹן הַהַלְוָאָה אֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹתֵן לְשֵׁם מַתָּנָה,

לוֹוֶה שֶׁ"רָגִיל" לָתֵת מַתָּנוֹת אוֹ טוֹבוֹת הֲנָאָה לַמַּלְוֶה גַּם לְלֹא הַלְוָאָה,

מֻתָּר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ לְהֵיטִיב עִמּוֹ[1], בְּאַרְבַּע הַגְבָּלוֹת.

הַהַגְבָּלוֹת לִנְתִינַת מַתָּנוֹת בֵּין חֲבֵרִים

1. מִתְכַּוֵּן: לֹא יִתְכַּוֵּן לָתֵת בִּשְׁבִיל הַהַלְוָאָה[2].
2. מַתָּנָה מְרֻבָּה – פַּרְהֶסְיָא: לֹא יִתֵּן מַתָּנָה שֶׁנִּכָּר מִגֹּדֶל הַמַּתָּנָה שֶׁנּוֹתֵן אוֹתָהּ בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה[3].
3. שְׁעַת פֵּרָעוֹן: יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לָתֵת מַתָּנָה בִּשְׁעַת פִּרְעוֹן הַהַלְוָאָה – מִכֵּיוָן שֶׁנִּרְאֶה שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בִּשְׁבִיל הַהַלְוָאָה[4].
4. שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ: אָסוּר לַמַּלְוֶה לָקַחַת לְבַד אֶת הַמַּתָּנָה, אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַלּוֹוֶה[5].

דוגמאות למעשה בדיני רגיל – ריבית בין חברים

הֲכָנַת קָפֶה לַמַּלְוֶה

לָוָה כֶּסֶף מֵחָבֵר טוֹב, מֻתָּר לוֹ לְהָכִין לַמַּלְוֶה קָפֶה כַּמְקֻבָּל בֵּין חֲבֵרִים,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְהָכִין לוֹ בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה[6].

הַשְׁאָלַת עֵט וַחֲפָצִים קְטַנִּים לַמַּלְוֶה

לָוָה כֶּסֶף לְשָׁנָה, מֻתָּר לוֹ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנָה לְהַשְׁאִיל לַמַּלְוֶה עֵט וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁרְגִילוּת לְהַשְׁאִילָם אֶחָד לַשֵּׁנִי,

וּבִלְבַד שֶׁהַמַּלְוֶה לֹא יִקַּח שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה.

אִם הַמַּלְוֶה הָיָה רָגִיל לִשְׁאֹל מֵהַלּוֹוֶה אֶת הַחֵפֶץ קֹדֶם הַהַלְוָאָה גַּם בְּלִי דַּעְתּוֹ,

מֻתָּר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל אֶת הַחֵפֶץ בְּלִי דַּעְתּוֹ, כְּהֶרְגֵּלוֹ[7].

קָנָה לְאָבִיו אוֹ לַחֲבֵרוֹ מוּצָרִים וְרוֹצֶה לְהוֹסִיף בִּשְׁעַת הַפֵּרָעוֹן

רְאוּבֵן בִּקֵּשׁ מֵחָבֵר שֶׁיִּקְנֶה לוֹ מוּצָרִים,

אָסוּר לְהַחֲזִיר לַחֲבֵרוֹ מֵעֵבֶר לִסְכוּם הַקְּנִיָּה אֲפִלּוּ בְּרָגִיל לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת וּמִתְכַּוֵּן לְמַתָּנָה,

מִכֵּיוָן שֶׁמְּדֻבָּר בִּשְׁעַת הַפֵּרָעוֹן, וְנִרְאֶה שֶׁנּוֹתֵן מֵחֲמַת הַהַלְוָאָה.

אַךְ שְׂכַר טִרְחָה וַדַּאי מֻתָּר לָתֵת לוֹ (כְּשֶׁהַטִּרְחָה מַצְדִּיקָה אֶת הַמַּתָּנָה).

אָמְנָם, אָב שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִבְּנוֹ שֶׁיִּקְנֶה לוֹ מוּצָרִים,

מֻתָּר לָאָב לְהַחֲזִיר לִבְנוֹ יוֹתֵר מִשֹּׁוִי הַקְּנִיָּה, כְּשֶׁמּוֹסִיף בְּתוֹרַת מַתָּנָה,

וַאֲפִלּוּ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אֶת הַתּוֹסֶפֶת בְּעֵת פִּרְעוֹן הַהַלְוָאָה, מִכֵּיוָן שֶׁבְּאָב וּבְנוֹ בָּרוּר שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה[8].

הַשְׁאָלַת רֶכֶב לַמַּלְוֶה

הַשְׁאָלַת רֶכֶב בֵּין בְּנֵי מִשְׁפָּחָה הָרְגִילִים לְהַשְׁאִיל אֶת רִכְבָּם זֶה לָזֶה וַאֲנָשִׁים אֵינָם מְקַשְּׁרִים אֶת הַנְּתִינָה לַהַלְוָאָה,

אִם הַלּוֹוֶה אָכֵן לֹא נוֹתֵן לַמַּלְוֶה אֶת הָרֶכֶב בַּעֲבוּר הַהַלְוָאָה, מֻתָּר.

אֲבָל בֵּין חֲבֵרִים, כֵּיוָן שֶׁסְּתַם אָדָם לֹא מַשְׁאִיל אֶת רִכְבּוֹ,

אִם הַלּוֹוֶה לֹא הָיָה רָגִיל לְהַשְׁאִיל לַמַּלְוֶה אֶת רִכְבּוֹ לִפְנֵי הַהַלְוָאָה, אָסוּר לוֹ לְהַשְׁאִיל לַמַּלְוֶה לְאַחַר הַהַלְוָאָה,

גַּם אִם נוֹתֵן לוֹ כִּי הֵם חֲבֵרִים, מִכֵּיוָן שֶׁהַנְּתִינָה נִרְאֵית לַאֲנָשִׁים כְּרִבִּית.

אָמְנָם, אִם הַלּוֹוֶה הִשְׁאִיל לַמַּלְוֶה אֶת רִכְבּוֹ גַּם לִפְנֵי הַהַלְוָאָה, מֻתָּר,

כִּי בָּרוּר לְכֻלָּם שֶׁלֹּא הִשְׁאִיל לוֹ מֵחֲמַת הַהַלְוָאָה[9].

למאמרים נוספים בהלכות ריבית לחץ כאן.

לשאלה מעניינת בנושא ריבית בין חברים – רגיל, מאת הגר"פ וינד שליט"א לחץ כאן.

הערות על איסור ריבית בין חברים

[1] מִכֵּיוָן שֶׁהוּא רָגִיל לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת, אֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ שֶׁגַּם אֶת הַמַּתָּנָה הַזּוֹ הוּא נוֹתֵן מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲבֵרִים וְלֹא בִּגְלַל הַהַלְוָאָה.

[2] שַׁ"ךְ סִימָן קס ס"ק י.

[3] עַיֵּן תוס' סד ע"ב וּבַשַּׁ"ךְ בְּסִימָן קס סק"ט וּבְסִימָן קסו סק"א שֶׁהָאִסּוּר הוּא מִכֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁנּוֹתֵן דָּבָר שֶׁלֹּא רָגִיל לָתֵת נִרְאֶה כְּרִבִּית – וְכֵן הוּא בְּמַתָּנָה מְרֻבָּה. וְעַיֵּן רְמָ"א סִימָן קס סָעִיף ו שֶׁכָּתַב לֶאֱסֹר בְּרִבִּית מְאֻחֶרֶת מַתָּנָה מְרֻבָּה מִכֵּיוָן שֶׁזֶּה כְּמוֹ מְפָרֵשׁ, וְהוּא הַדִּין כָּאן.

[4] שו"ע הָרַב סָעִיף ז.

[5] תוס' שָׁם, שו"ע סִימָן קס סָעִיף ז. וְהַטַּעַם, שֶׁכְּשֶׁלּוֹקֵחַ לְבַד נִכָּר שֶׁלּוֹקֵחַ מֵחֲמַת הַהַלְוָאָה.

[6] אֵין הַלּוֹוֶה צָרִיךְ לַחְשֹׁשׁ שֶׁאוּלַי נוֹסְפָה לוֹ כָּאן גַּם כַּוָּנָה לָתֵת בִּגְלַל הַלְוָאָה, כָּל עוֹד אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל הַהַלְוָאָה.

[7] עַיֵּן שַׁ"ךְ סִימָן קסו ס"ק א.

[8] רַק בְּהוֹרִים וִילָדִים קַיָּם הַפִּתְרוֹן הַזֶּה, וְלֹא בִּשְׁאָר קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה. מו"ר הגר"פ וִינְד שְׁלִיטָ"א.

[9] עַיֵּן שַׁ"ךְ סִימָן קסו ס"ק א.