האם מותר להצמיד הלוואה למדד – ההיבטים ההלכתיים וההכרעה

במאמר זה אנו נדון האם מותר להצמיד הלוואה למדד מבחינה הלכתית.

נסביר מהי אינפלציה, מהו מדד המחירים לצרכן, ואיך כל זה קשור אלינו מבחינה פיננסית והלכתית.

מהו מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן הוא כלי כלכלי חשוב המשמש למדידת השינויים במחירים של סל מוצרים ושירותים טיפוסי לצרכן הממוצע לאורך זמן. המדד קובע לנו מהי האינפלציה במשק.

איך מחשבים את המדד

מדד המחירים לצרכן מחושב על ידי בחירת סל מוצרים ושירותים המייצג את הצריכה הממוצעת של משקי הבית.

השינויים במחירים מחושבים בכל חודש, וכשהם עולים המדד עולה יחד איתם בהתאם.

המדד הסופי מתקבל על ידי שקלול השינויים במחירי כל הפריטים לפי משקלם בסל.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחשבת את המדד בכל 15 לחודש.

מהי אינפלציה

האינפלציה היא בעצם החישוב הסופי באחוזים של עליית המחירים במדד. לצורך העניין אם המדד היה 100 נקודות ולאחר שנה הוא היה 102 נקודות, אז האינפלציה היא 2%.

נמצא שהאינלפציה בעצם היא תופעה של התייקרות המחירים.

למה האינפלציה והמדד כל כך מעניינים אותנו?

התשובה היא שהמדד משקף את לנו עלות המחיה ועוקב בשבילנו אחר שינויי המחירים במשק.

על פי המדד אנו נקבע מדיניות כלכלית נכונה, עדכון שכר והטבות לעובדים, והערכת כוח הקנייה של הצרכן באותה מדינה.

לדוגמא, אם המדד עולה ב2% בשנה, מובן מאליו שגם את המשכורות צריך להעלות, אחרת איך נקנה את המוצרים?

אינפלציה – שחיקת הכסף

עליית המחירים במשק היא אינפלציה.

כשיש אינפלציה זה אומר שהמוצרים בשוק יעלו לנו יותר יקר.

כתוצאה מכך, הכוח הקנייה של הכסף יורד – כלומר, אותו סכום כסף קונה פחות מוצרים ושירותים מבעבר.

לדוגמה: אם לפני שנה יכולת לקנות כיכר לחם ב-10 שקלים, ועכשיו אותה כיכר לחם עולה 11 שקלים, הערך של 10 השקלים שלך "נשחק". הם כבר לא מספיקים לקניית אותו מוצר.

אינפלציה גבוהה תגרום לשחיקת ערך הכסף בקצב מהיר יותר.

אם תשימו 100 שקלים בעובר ושב, והמדד יעלה בשנה ב2%, זה אומר שהפסדתם 2% מהכסף.

מהסיבה הזו אנשים מחפשים דרכים להגן על כספם מפני האינפלציה.

לדוגמא, ניתן להשקיע בהשקעות שמתייקרות ביחד עם שאר המוצרים, כגון זהב, נדל"ן וכדומה.

אם תשימו 100 שקלים בעובר ושב, והמדד יעלה בשנה ב2%, זה אומר שהפסדתם 2% מהכסף.

השקעות ששומרות על הכסף מפני המדד

כפי שביארנו אנשים מחפשים השקעות שישמרו להם על ערך הכסף, כמו השקעות בנדל"ן, זהב, סחורות שונות.

המכנה המשותף הוא שאנשים מחפשים דרכים לגרום להון שלהם להתייקר ביחד עם המדד כדי לשמור על ערך הכסף.

האם מותר להצמיד הלוואה למדד

כעת נסביר מהי הלוואה צמודה למדד ואת ההביטים ההלכתיים בנידון זה.

מהי הלוואה צמודה למדד

הלוואה צמודה למדד היא הלוואה שבה הסכום שהלווה חייב משתנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן.

כשהמדד עולה, גם החוב של הלווה גדל.

הרעיון הוא לשמור על הערך האמיתי של הכסף עבור המלווה לאורך זמן.

התשלום החודשי של הלווה מורכב מהחזר על הקרן המתעדכנת הזו, כך המלווה שומר על כספו שלא יאבד מערך הכסף.

ככל שעולה האינפלציה , כך גדל החוב בקצב מהיר יותר.

בעצם מי שמלווה כסף ומצמיד אותו למדד, לא מרוויח כסף אלא רק לא מפסיד.

האם מותר להצמיד הלוואה למדד מבחינה הלכתית

הפוסקים חולקים האם מותר להצמיד הלוואה למדד.

המח' תלויה בשאלה איך מסתכלים על הכסף.

האם מסתכלים על הכסף מצד עצמו – ערך נומינלי, הלווית 100 קיבלת 102 – זו ריבית.

או שמסתכלים על הכסף בהתחשב במוצרים – ערך ריאלי, הלווית 100 קיבלת 102, אבל המדד הוא 2%, אז קיבלת בדיוק מה שהלווית.

חוסר הדיוק בלהצמיד הלוואה למדד

דבר נוסף שהפוסקים דנו בו, הוא שמעבר לשאלה העקרונית איך להסתכל על הכסף, בשווי ריאלי או נומינלי, גם אם נניח שמסתכלים על הערך הריאלי ישנה בעיה שהמדד אינו מדוייק.

נסביר, יש סל מוצרים שמרכיב את המדד, לדוגמא, שכירות, פירות וירקות, נופש וכו'.

פעמים רבות ישנה בעיה נקודתית באחד מהנושאים האלו שמעלה את המדד בלי לקשר לשחיקת ערך הכסף.

לדוגמא, מחסור בפועלים זרים ייקר את מדד תשומות הבנייה, אפילו אם הוא מגיע כתוצאה מסגר על ערביי יהודה ושומרון.

מצב בטחוני רגיש יגרום לחברות לבטל את הטיסות,

מחירי הטיסות והחופשות ירקיעו שחקים ויעלו איתם את המדד גם בלי קשר לשחיקת הכסף המציאותית.

ומעבר לכך, המדד הרי לא כולל את כל סל המוצרים הקיים,

אלא לוקח מדגם של חלק מהמוצרים, ולכן המדד אינו מדייק לגמרי.

זו בעיה הלכתית נוספת להצמיד חוב למדד בטענה שההצמדה רק שומרת על ערך הכסף,

מכיוון שההצמדה אינה מדויקת לערך הכסף.

האם מותר להצמיד הלוואה למדד – הכרעת ההלכה

למעשה הכרעת הפוסקים היא שאין להצמיד הלוואה למדד כלל.

הסיבה היא כי חוששים לשיטות שמסתכלים על הכסף כערך נומינלי ונמצא שהוא גובה ריבית.

אך בחוב שהוא לא נוצר בדרך של הלוואה אלא בדרך מכר שמעתי מהגאון רבי אשר וייס שניתן להקל כן לגבות את הפרש ההצמדה למדד.

הסיבה היא מכיוון שמדובר בריבית דרבנן, בצירוף השיטות שמתירות הצמדה למדד גם בהלוואה.

בברכה

הרב יהודה קופרמן, ראש בית ההוראה לעסקים כהלכה

לדף הבית ולעריכת היתרי עסקה לעסקים ופרטיים לחץ כאן.

למאמרים נוספים בהלכות ריבית לחץ כאן.

להסבר נוסף על אינפלציה בויקיפדיה לחץ כאן.

למדד המחירים לצרכן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחץ כאן.

למאמר מפורט היטב על הצמדה למדד בהלוואות באתר רילסטייטור לחץ כאן.